גראנולה ביתית 

אם אתם נמנים על חובבי המיזלי והגראנולה למינהם - אתם ודאי חורקים שן בכל פעם שאתם נדרשים לשלם הון תועפות על שקית של גראנולה מוכנה בחנות. נכון, יש מבחר עצום, עם כל מיני טעמים ומרכיבים, והכיתוב על השקית מזיל ריר, אבל בסך הכל כשבאים הביתה ולוקחים כמה כפות לתוך קערה עם יוגורט - מגלים ש- 80% זה שיבולת שועל. פה ושם מנצנץ אגוז פקאן או תפוח עץ מיובש, והרבה פירורים קטנים שמתגלים כשומשום או קוקוס.
אז על מה שילמנו כל כך הרבה כסף? הרי קילו שלם של שיבולת שועל לא עולה יותר מאשר 7-8 ש"ח.

אני הפסקתי מזמן לקנות גראנולה מוכנה. אני מכינה בבית. זה אמנם קצת בוג'עראס, אני מודה, אבל זה שווה כל פירור. כך יודעים בדיוק מה היא מכילה ולמה לצפות.
אני מכינה כמות גדולה מאד, מחלקת לשקיות זיפלוק, ואני מסודרת להרבה ימים.
ועוד לא הזכרתי את הטעם...
אין מה להשוות לגראנולה התעשייתית.
התוצאה של מה שאני מכינה היא מסוכנת לבריאות ולשפיות, כי אי אפשר להפסיק לאכול ממנה! ככה, בתור חטיף. אפילו בלי יוגורט ובלי פירות ובלי כלום, סתם עם כפית ישר לפה...
מאחר ואני קצת מפונקת ולא אוהבת דברים סתמיים, אז הגראנולה שלי מלאה ב 'גודיז' שונים וכל ביס שמתפצח בפה מביא אושר גדול. ומשביע!

בגלל הכמות הגדולה והעושר של המרכיבים, אז הגראנולה הזאת לא יוצאת ממש זולה, אבל בכל מקרה היא זולה מאשר כמות מקבילה בחנות.

ככה מכינים

המצרכים
1 ק"ג שיבולת שועל
1 כוס אגוזי פקאן שבורים ביד
1 כוס גפרורי שקדים מולבנים
1 כוס גרעיני חמניה
1 כוס כוס גרעיני דלעת
1 כוס שומשום (רצוי מלא)
1 כוס קוקוס
1 כוס צימוקים
1 כוס אוכמניות מיובשות
1 כוס חמוציות
1 כוס דבש
1 כוס סילאן
רבע כוס שמן שומשום
חצי כוס שמן בוטנים

אופציה - לתוספת לגראנולה המוכנה בסיום התהליך: (לרוב אני לא מוסיפה, רק לפעמים בשביל לגוון)
1 כוס דיסקיות בננה שבורות גס
או - 1 כוס תפוחי עץ מיובשים חתוכים לקוביות. או - יש שאוהבים להוסיף סוגים שונים של פירות מיובשים קצוצים לקוביות.

אופן ההכנה
בקערה הכי גדולה שיש לכם - צריך ממש 'פיילה' - שמים את שיבולת השועל, ומוסיפים עליה את האגוזים, השקדים, גרעיני החמניה והדלעת, הקוקוס והשומשום, מערבבים היטב. (בשלב הזה לא מוסיפים את הצימוקים, חמוציות, אוכמניות. )

בבלנדר מעבדים יחד את הדבש, הסילאן ושני סוגי השמן לתערובת אחידה
שופכים לתוך הקערה ומתחילים לערבב עם הידיים. ממש לעשות לזה מסאג', שהכל יקבל מעטה דקיק של התערובת הנוזלית.
צריך להגיע למרקם של פירורים גסים, כמו חצץ קצת רטוב. יהיו חלקים שיתפסו קצת יותר "רוטב" וחלקים שיישארו יותר יבשים - לא נורא. הכל מתערבב אחר כך.

כשהתערובת אחידה פחות או יותר - מחלקים אותה לשתי תבניות הכי גדולות של התנור, מרופדות בנייר אפיה. משטחים את התערובת על פני התבניות
מכניסים לתנור שחומם מראש ל - 180 מעלות - רצוי על טורבו - כדי להכין את שני המגשים בבת אחת.
כעבור 10 דקות מנמיכים את החום ל -160-170 מעלות, לפי החוזק של התנור שלכם.
אחרי 20 דקות שהגראנולה בתנור מוציאים כל תבנית בתורה, מערבבים היטב את תכולתה עם כף ארוכה ומשתדלים לפורר גושים. מחזירים לתנור - הופכים את הסדר, התבנית של למטה עולה למעלה והתבנית של למעלה יורדת למטה.
כעבור עוד 20 דקות מוציאים מהתנור ומשאירים על השיש להתקרר.
השכבה העליונה של כל תבנית מקבלת מראה שזוף, להשתדל שלא יותר מדי - לא לשרוף.
אבל אם השכבה התחתונה נשארת בהירה, זה לא נורא. תכף הכל מתערבב.

כשהגראנולה מספיק קרירה ואפשר לגעת בה בלי לשרוף את הידיים, מכינים שוב את הקערה הגדולה שהשתמשנו בה בהתחלה.
לוקחים בשתי ידיים חופן גראנולה, ומשפשפים את הידיים מעל לקערה, כדי לפורר אותה. כל מה שנכנס לקערה זו תערובת ללא גושים שפוררנו בין הידיים.
כשהכל בקערה - מוסיפים אליה את הצימוקים, האוכמניות והחמוציות, ואם רוצים גם את התוספות האחרות. מערבבים טוב טוב, ומחלקים לצנצנות או לשקיות זיפלוק.

אני שומרת צנצנת גדולה אחת על המדפים במטבח, וכל השאר נכנס להקפאה. כשתכולת הצנצנת נגמרת, אני שולפת זיפלוק אחד, מפשירה על השיש במשך לילה, ולמחרת ממלאה שוב את הצנצנת.

קרה לי פעם ששקית אחת כנראה לא היתה מספיק אטומה, ואיבדה את הפריכות בהקפאה.
שיטחתי את הגראנולה המופשרת בתבנית והכנסתי לעשר דקות לתנור חם מאד - יצאה יותר טובה מחדשה.

אז זהו - גם בריא, גם טעים בטירוף, וגם יותר זול מהגראנולה המוכנה בחנויות.
אז מה אם יש קצת עבודה...

בתיאבון.